נגר רחלי נ' שירביט-חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.רקע כללי

התובעת, מנהלת חשבונות בנתבעת בשנים 06'-02', הגישה תביעה לתשלום הפרשי הוצאות נסיעה, דמי הבראה ודמי חופשה מרוכזת לא מתוגמלת.

הנתבעת שילמה לתובעת בעקבות פנייתה בחודש 1/09 מתוך רצון ליישב המחלוקת סך -.3,185 ₪, כנטען בכתב ההגנה. זכאותה של התובעת לסכומים הנתבעים הוכחשה.

הניסיון לפישור בתביעה זו לא צלח.

לאחר שעיינתי בתיק ובסיכומי הצדדים אתייחס לרכיבי התביעה אחד לאחד.

2.הפרש הוצאות נסיעה

התובעת העידה בדיון כי הגיעה לעבודתה בנתבעת בנתניה ממושב ינוב, לשם עברה להתגורר מנתניה חודש לאחר תחילת עבודתה, ברכבה הפרטי. בפועל שולמו לתובעת הוצאות נסיעה בשיעור חפשי-חדשי. ההפרשים להם זכאית חושבו בהתאם לעלות נסיעה בקו 33 מינוב לנתניה, כמפורט במוצג ת/1.

התובעת לא ידעה להשיב לשאלה האם נכללו בחישוב ימי מחלה, חגים וחופשה וטענה כי החישוב נערך ע"י ההסתדרות.

עדת התובעת, מזל נעים, העידה כי שמעה את התובעת מהחדר הסמוך למשרדה דורשת מהמנהלת נחמה "לשפר את סכום הנסיעות", כעדותה.

עדת הנתבעת, נחמה גו'רג', מנהלת הכספים בחברה, העידה מנגד כי הוצאות הנסיעה סוכמו עם קבלת התובעת לעבודה בהתאם לכתובתה בנתניה בעת ההיא, כמצויין בשאלון למועמד ת/3. העדה לא זכרה פניה בענין מטעם התובעת, כעדותה בדיון.

רכיב הנסיעות פוצל משכרה של התובעת כמצוין בתלושי השכר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובעת:

התובעת זכאית להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה וזאת מכח צו ההרחבה שהחיל את ההסכם הקיבוצי הכללי להחזר הוצאות כאמור בין הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

המחלוקת נטושה בשאלת שיעור ההוצאות וזכאות התובעת להפרשים בנסיבות בהן כתובתה הרשומה בשאלון למועמד (ת/3) בנתניה, מצד אחד, ואילו כעבור חודש עברה לטענתה למושב ינוב, מהצד האחר.

עובדת המעבר של התובעת למושב ינוב לא נסתרה בדיון.

אשר לפניותיה של התובעת למנהלת האחראית בענין תשלום הפרש הוצאות נסיעה, עדותה נתמכה בעדות גב' נעים ולא נסתרה בעדות גב' נחמה גו'רג' מטעם הנתבעת, אשר טענה בשפה רפה: "אני לא זוכרת שפנתה".

שיעור החזר הוצאות הנסיעה מחושב על-פי ימי העבודה בפועל, אולם אם קיים מחיר מוזל יחושב ההחזר על פיו (דב"ע נד/ 2-28 אהרון זילברשטיין נ. שמחה כהן מ- 2/96).

ביכרתי לפיכך את גירסת התובעת, בענין זכאותה להפרש הוצאות הנסיעה. ההסכם שנערך בין הצדדים עם קבלתה של התובעת לעבודה דינו להתבטל.

עם זה, חוסר עקביות בסכומים הנתבעים בכתב התביעה לעומת סיכומי התובעת והספק בענין הכללת ימי העדרות בחישוביה מחייב הפחתת הסכום. מסך -.10,329 ₪ יופחת איפוא סך של -.1,260 ₪ בהתאם לסיכומי הנתבעת.